ממשיכים קדימה
הצטרפנו עם חברים ליום סיור לאורך הגבול הישראלי-סורי בנושא הגבולות, המים, הביטחון וההתיישבות. המדריך, דוד שטנר,הקדיש לנושא את מרבית חייו, והוא למד, תיעד וחקר אותו מכל צדדיו. בסיומו של יום מרתק נשארתי עם רושם חזק ביותר לגבי חשיבותה של היכרות מעמיקה עם מאורעות העבר, עם הנפשות שפעלו בהם לאורך ההיסטוריה ועם נציגי השותפים למו"מ, לצורך הבנה אמיתית ויכולת להתקדם לקראת הסכם.
הסיור הסתיים. חזרתי הביתה עמוסת רשמים וצפיתי בטלוויזיה במצעד הנבחרים החדשים בפריימריז של מפלגת העבודה. הסכמתי עם שלי יחימוביץ שהרשימה, שבה מספר נכבד של צעירים מבטיחים וחדורי רצון לשנות, מייצגת פוטנציאל מרשים.
המסר הצעיר עד כדי בוסרי מרשימת מפלגת העבודה עמד בניגוד מוחלט לתובנות שלי בעקבות הסיור בגבול הסורי, מה שעורר אותי למחשבה בנושא, תוך השלכה לעולם העסקים המשפחתיים כמובן: איך היו מתייחסים הלקוחות, המשקיעים והמתחרים, אילו מפלגה היתה עסק משפחתי? מה היו אומרים אילו ביריד השנתי של התעשייה בה נמצא העסק המשפחתי הספציפי, היתה מופיעה בביתן של החברה, חבורה חדשה ובלתי מוכרת, ללא נציגים מהדור הוותיק והמנוסה? או לחילופין, מה היתה התגובה אם הצוות המייצג את אותה חברה משפחתית באותו יריד חשוב היה מורכב כולו מדור המייסדים הוותיק והמנוסה?
נזכרתי בסיפור שחלק אתי לקוח שהגיע אלינו כדי להסדיר עם ילדיו כניסה של אחד מהם לעסק והעברת הבעלות לשלושת הצעירים. הוא סיפר לי שההחלטה לבוא אלינו בשלה עם חזרתו מהתערוכה המקצועית שבה החברה שלו משתתפת כבר 15 שנה. הפעם, הוא עמד כדרכו בביתן שלו כשלקוח גדול וותיק שלו ניגש אליו ואמר: "אני עוקב אחרי החברה שלכם כבר שנים. יש לי הערכה וכבוד למוצרים ולעסקים שלכם, אבל אני רואה שאתה נמצא לבד בביתן שלכם, שנה אחרי שנה. כבר אינך איש צעיר, ואף פעם לא ראיתי דור המשך שמלווה אותך. אני נאלץ, לכן, להפסיק לקנות ממך. אינני יכול לבסס את האספקה שלי על בעלים של עסק שהגיע לגיל זקנה ואין לו דור המשך".
הלקוח שלנו היה נרעש כל כך מהדברים, שהחליט להוביל שינוי בחברה.
הבעלים של עסק משפחתי אחר שאתו עבדתי הגיעו גם הם למסקנה שצריך להכשיר דור המשך, כשהיו כבר קרובים לגיל 80. החיפזון גרם להכנסת בן ממשיך חסר ניסיון, והתוצאה היתה ירידה הדרגתית אך עקבית בנתח השוק ובהכנסות. רק כשהעסק הגיע לנקודת משבר נמסר הניהול בידי מנכ"ל שכיר שעבד בצמוד לבן משפחה שכבר עבד בחברה והיה איש מקצוע מעולה בתחום. הלקוחות הוותיקים שכבר עזבו שמחו לחזור ולדבר עם מי שייצג את רוח החברה, הכיר מקרוב את ההיסטוריה שלה וידע לדבר את שפת העסקים של התחום.
מכיון שאני מביאה כאן מקרים יוצאי דופן של הכנסת דור המשך בשלב מאוחר, אספר על חברה אחרת, מחוץ לגבולות מדינת ישראל, שאותה הכרתי בגלל קשרים עסקיים של אבי, עליו השלום. המייסד היה יזם שבא מעוני והקים אימפריה. איש דעתן, שתלטן וקשה, שאיש מילדיו לא היה יכול להיות לידו. שלושת ילדיו התרחקו לארצות אחרות, ובתו האהובה שחיה בארה"ב שמרה אתו על קשר רופף בלבד.
השנים עברו, ובנה הבכור של הבת סיים לימודי מינהל עסקים באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב, כשהסבא כבר היה זקן וחולה והתקשה להמשיך ולשלוט על האימפריה. הנכד החליט לעבור לגור ליד סבו, שכבר היה חלש יותר, שתלטן פחות ונזקק יותר. השידוך הצליח. הנכד בילה ליד הסבא כחמש שנים, במהלכן ליווה אותו לכל מקום ובכל עיסקה. כשהסבא עצם את עיניו, הנכד כבר היה מוכשר לקחת את שרביט ניהול האימפריה ולהמשיך את השרשרת.
שלושת המקרים שתיארתי כאן הם יוצאי הדופן. לרוב, דור ההמשך נכנס לעסק שנים לפני פרישת הדור המבוגר. העברת המקל מתרחשת באופן הדרגתי לאורך זמן, ויחד עם ההחלטות העסקיות היא כוללת גם את ההקשר ההיסטורי, התרבות הארגונית והשפה של התחום.
עולם ההיי-טק המקיף אותנו מלמד אותנו לחשוב על ניהול במושגים של קדנציות קצרות ומרגיל אותנו למנהלים בכירים העוברים מתחום אחד לשני, מתוך האמונה ש"ניהול הוא ניהול הוא ניהול". רוב המייסדים והמנהלים של עסקים משפחתיים לא יסכימו עם האקסיומה הזו. הם יטענו שבתעשייה שלהם ובמשפחה שלהם יש דרך ייחודית לנהל עובדים ולנהל קשרים עם לקוחות, ואת אלו צריך ללמוד מבפנים. ניסיון בארגונים אחרים הוא טוב וחשוב, אך איננו תחליף להתנסות בתוך העסק עצמו.
לאחרונה אני מלווה משפחות שברשותן עסק כבר כמה דורות. המשימה היא הכשרת הדור הצעיר לבעלות עתידית, באופן הדרגתי ומבוקר. אנחנו מלמדים את דור ההמשך את המורשת, השפה, הערכים והחזון. הם מבקרים באתרים ההיסטוריים והנוכחיים, צופים בעבודת הדור המבוגר, נפגשים עם מנהלים בעסק וסופגים את רוח ההמשכיות וההקשר ההיסטורי. רובם לא עבד בעסק המשפחתי, אבל כמעט תמיד ישנו אחד או שניים הממלאים בו תפקידים מרכזיים. להם יש מקום חשוב בקבוצת דור ההמשך, ולרוב ישנה הכרה בידע שלהם ובנחיצותם עבור המשכיות מוצלחת. מצויידים בכל אלו, מתחילים הצעירים לעסוק בחזון העתיד שלהם לעסק ולבעלות.
וורן באפט הצהיר לא פעם שהוא רוכש רק חברות הנמצאות בבעלות משפחות, ומקרה "ישקר" הוא דוגמא טובה לכך. המסירות של המשפחה, המחויבות לאיכות, ההמשכיות הבין-דורית וההתנהלות האחראית הן הסיבות העיקריות לאסטרטגיה הזו של באפט.
נחזור לשתי הדוגמאות איתן פתחנו:
במובן מסויים אנחנו הבוחרים היננו הוורן באפט של המפלגות, ביום הבחירות. עלינו להחליט באיזה מפלגה-חברה לרכוש מניות, אבל באופן כללי ניתן לקבוע כי הבוחר מחפש במפלגה את מה שהוא מחפש בעסק המשפחתי: מנייה בטוחה המשלבת בין פוטנציאל מבטיח, היכרות עם העבר, ניסיון מוכח ויידע מעמיק.
הצילום המצורף, של הצלם יובל דביר, מייצג בעיניי באופן מקסים את יצירת ההמשכיות במשפחה. ניתן לראות עבודות רבות נוספות באתר שלו www.yuvaldvir.com.
כמו תמיד, אשמח מאוד לפניות מכל סוג שהוא, ישירות לתיבת האימייל שלי tamar@dorot.biz. שלכם, תמר