בלוג

מתכון קיץ לחופשה משפחתית

חופשות הן זמן מצוין להסתכלות מחודשת על עניינים של יומיום.  בזמנו, סיפרו על אלי הורוביץ ז"ל שכשהוא היה חוזר מחופשת הקיץ שלו, הוא היה מתניע מהלכי שינוי מרחיקי לכת ב"טבע".  הארגון כולו היה נערך לשינויים ומיישם אותם במשך כל השנה, ובקיץ הבא אלי יצא לחופשה, וחוזר חלילה….

לקחנו לעצמנו זמן לחופשה נפלאה באלסקה הרחוקה. לא התכוונתי לחשוב על ענייני עבודה כלל. אבל מידי פעם הם הבליחו! המעניין הוא שזה היה כאילו הרכבתי משקפיים אחרים, שאיפשרו לי לראות אותם דברים באופן אחר. למשל, כתיבת הבלוג שלי על עסקים משפחתיים. בחודשים האחרונים היה נדמה לי שהכתיבה היא משימה ענקית שאין לי מקום עבורה. ממרחק של אלפי מייל, נזכרתי באלו מבין הקוראים שפגשו אותי במהלך השנים, אמרו שהם עוקבים בעניין אחרי הבלוג, ושאלו מתי אמשיך לכתוב.  פתאום זה היה נראה אפשרי. אז אני חוזרת, בתקוה להתמיד.

הטיול שלנו התחיל באנגקורג', אליה מגיעים תיירים בהמוניהם, מספינות הקרוז או בטיסות.  ארוחת הערב הראשונה היתה במסעדה גדולה מאד, שנראתה ערוכה היטב להמוני התיירים המגיעים לאלסקה במרוכז במשך חודשי הקיץ, ואז נעלמים.  הסתכלתי סביבי:  שולחנות עגולים של משפחות היוצאות לחופשה:  בכל שולחן היה ניתן לזהות בקלות את הורי המשפחה (שאליהם הגיע החשבון בסוף הארוחה….), את הדור השני ולעיתים גם השלישי.

חשבתי לעצמי שכל שולחן כזה הוא סיפור של זוג הורים שעבדו קשה במשך שנים רבות, כדי ליצור שפע עבור משפחתם.  החופשה המשפחתית שלהם היא קרוב לוודאי הגשמה של רצונם לבלות זמן איכות עם כל ענפי המשפחה, שבמשך השנה יכולים להיות פזורים במקומות שונים בעולם.  מימון החופשה עבור כולם, היא מתנה שהם נותנים לעצמם. המתנה כשלעצמה מוצדקת, ראויה, טובה ויפה.  אבל כאן מתחיל הסיבוך:

האם החופשה מוצגת למשפחה כמתנה עבור ההורים, או כמתנה מההורים לילדיהם?  ואם היא מתנה מההורים לילדיהם, איזה התניות מגיעות יחד אתה?  האם המתנה "רואה" את הילדים, צרכיהם, רצונותיהם לבילוי חופשה, ולוחות הזמנים שלהם?  ומי אחראי לחופשה הזו?  מי מארגן אותה?  מי קובע את הפעילויות וסדר היום שלה?

דיונים ארוכים שקיימתי עם משפחות שאתן אני עובדת, עלו בראשי כשהסתכלתי על השולחנות ההומים במסעדה באנקורג'.  נזכרתי בקונפליקטים הרבים שהתעוררו בעניין מועד היציאה לחופשה והפעילויות בה.  חשבתי על הכלות המתוסכלות, הבנים הלכודים בין רצונות האשה והילדים, לבין הצורך להשביע את רצון הוריהם, שמעתי בראשי את המירמור של ההורים על כך שהם משלמים עבור החופשה ואינם זוכים למילת תודה,  ראיתי לנגד עיני את המשפחות שיצאו לחופשה עם כוונות טובות וחזרו ממנה עם ריבים טריים ומטענים שליליים, בין הורים לילדים, בין אחים ובין כלות וחתנים.

אז איך עושים את זה נכון?  אם של משפחה בת 4 דורות, שיתפה את עמיתותיה בקבוצת האמהות המתקיימת ב"דורות", בהתלבטויות שלה לגבי החופשה המשפחתית.  היא היתה נסערת מאד כשהציגה את הרצון שלה ושל בן זוגה, לקחת את כל המשפחה לשבוע של חופשה בחו"ל, את המעמסה הבלתי אפשרית שנופלת עליה בארגון הנסיעה עבור כולם, ואת התיסכול המתמשך מהבקשות השונות של כל משפחה גרעינית, ומהתלונות האינסופיות.  "בסך הכל אנחנו נותנים מתנה לכולם.  למה זה יוצא עקום כל כך?", תהתה האם. עמיתותיה לקבוצה, כולן אמהות למשפחות דומות לשלה, הזדהו אתה, אך יכלו גם להפנות אליה שאלות נוקבות ולתת לה משוב.  האם הקשיבה והפנימה.

כשיצאה מהפגישה, שלחה הודעה בווטס-אפ המשפחתי, בזו הלשון:

"משפחתי היקרה, אבא ואני מזמינים את כולם לחופשה משפחתית מתאריך…..עד תאריך…., במקום…… כולכם מוזמנים להצטרף לחלק מהימים, או לכל הימים, כפי שתבחרו.  אני מוכנה לעשות את סידורי הטיסה למי שרוצה.  פנו אלי בעניין, או שתגיעו עצמאית.  מקוה שתהיה לנו חופשה נעימה, כולנו יחד וכל אחד לחוד.  נעשה תאום ציפיות בהמשך.  אוהבים ומכבדים, אבא ואמא"

לאחר החופשה, קיבלתי ממנה את המייל הבא:

"יצאתי לחופשה המשפחתית עם לא מעט חששות וציפיות. היה פשוט מקסים, כמובן שהיו חיכוכים וטוב שכך.  אבל אני מרגישה שיש הרבה יותר מודעות וכלים להתמודד עם קונפליקטים. שמחתי שכולם רוצים להיות יחד וכולנו לומדים לחוש ולבטא את הצרכים שלנו, המשפחתיים והאינדיבידואליים.  אני רוצה להודות לכן על התהליך המבורך שאתן מעבירות אותנו ואני מרגישה שהמשפחה עלתה כיתה. כמובן שיש עוד הרבה עבודה ודרך לפנינו".

מה היה המתכון  שיאפשר את הצלחת החופשה המשותפת?

  • – כבוד לרצונות ולצרכים של כל אחד ואחד.
  • – הגדרה ברורה של "כללי המשחק".
  • – מתנה ללא תנאים (No strings attached).
  • – הזמנה ולא כפייה.
  • – מרחב אישי. מלבד מסגרת ההגעה והנסיעה, כל אחד יכול למלא את הזמן לפי בחירתו.
  • – פרידה מהפנטזיה של הרמוניה תמידית – לא להיבהל מקונפליקטים! חיכוכים וויכוחים הם חלק מלהיות בקשר משפחתי, ואפשר לקחת אותם למקומות טובים.

איחלתי בליבי לכל משפחה שישבה סביבנו במסעדה באנקורג', שחופשתם תהיה מוצלחת כזו של  האם שעליה סיפרתי.  ולכם הקוראים, שקרוב לוודאי חזרתם זה עתה מחופשה משפחתית, ואולי תצאו לעוד אחת במהלך החגים, אני מציעה לאמץ את המתכון. הוא עובד! אני לרשותכם אם תרצו להכין חופשה משפחתית על פי המתכון הזה.